יום שלישי, 20 באוגוסט 2013

מס על השפע

עוד לא עבר שבוע מאז שהושקה באופן רשמי מערכת האושר וכבר אני בא בהצעות על מיסוי של השפע. אז כדי להעמיד דברים על דיוקם, ההצעה שלי מדברת על להתחיל ולגבות מס על השפע בעוד כמה חודשים כשהמערכת תתרחב ותתבסס ולא עכשיו. אבל לפני שאני מדבר על גביה ועל מיסים, כמה מילים על מה זו מערכת האושר ומה זה השפע שאני מציע לגבות עליו מס.

מערכת האושר
היא מערכת ממוחשבת שמטרתה לעזור ולעודד אנשים להחליף שרותים, חפצים, וכישורים תמורת יחידות של "שפע". הרעיון למי שמבין קצת בשיטות כלכליות הוא יצירת מטבע חליפי לשקל שבו אפשר לבצע עיסקאות רק בתוך מערכת האושר.
כל אחד שיש לו חשבון פייסבוק יכול להצטרף למערכת האושר. ההצטרפות כוללת שני שלבים: הראשון הצטרפות לקבוצת הפייסבוק (הנה שוב הקישור) והשני הוא כניסה למערכת עצמה והצעה או בקשה של שרותים וחפצים.


מטבע השפע
ראשית אני חושב שהבחירה בשם שפע היא גאונית. אין ספק שאני לא אובייקטיבי, בכל זאת אני מנסה לקדם רעיונות של שפע ולהראות איך בעצם אנחנו חיים בסביבה שופעת באמצעות הדיבורים שלי על כלכלת מתנות. אבל זה לא מוריד מהמדליקות של הבחירה בשפע כשם של המטבע של האושר.
הערך של המטבע מקושר באופן רופף לזמן באופן ששפע אחד = דקה של "עבודה". הקישור בין שפע לזמן הוא המלצה ולא חובה. הוא מאפשר חופש בתמחור של דברים, אבל גם נותן פרספקטיבה לכמה "פחות או יותר" דברים צריכים לעלות.

מספר אתגרים בכלכלת האושר
כלכלת האושר שייכת למשפחת כלכלות המטבע החליפי ששייכות כולן למשפחת כלכלות סחר החליפין מה שאומר שלמרות האושר והשפע, עדיין מדובר בכלכלת מחסור ולא בכלכלת שפע, עם האתגרים שכלכלות מחסור מציבות.

  1. גוף מרכזי שמנפיק את המטבע ואחראי עליו: האמריקאים כותבים על הדולרים שלהם In God We Trust אבל האמת היא שהם מתכוונים שהם סומכים על הבנק המרכזי. האמון הזה בגוף מרכזי שערב לערך המטבע שהוא יוצר, הוא לב ליבה של כל מערכת מטבע. בלי אמון שהמטבע באמת שווה משהו לא יהיה מסחר במטבע. אבל מצד שני התלות בגוף מרכזי היא גם עקב האכילס של כל כלכלת מטבע. הדרך שבה הגוף המרכזי בוגד באמון שלנו בלי שנשים לב היא פיחות בערך המטבע. או במונחים מספריים, אם היום יש אלף שפע במערכת ובעוד שנה יש אלפיים שפע במערכת. מה שעלה היום עשרה שפע יעלה בעוד שנה עשרים.
  2. צבירה וריכוז של השפע בידי מעטים. המטבע הוא החמצן של המסחר. הוא לא זה שיוצר את המסחר, אלא זה שמאפשר ומפשט אותו. כשמסתכלים על הבריאות של מערכת מסחר, השאלה היא לא כמה מטבע יש בכל המערכת, אלא כמה מטבע חופשי יש במערכת. כשיש צבירה וריכוז של השפע בידי מעטים, כמות השפע החופשי במערכת קטנה מה שגורם לתופעה מחזורית של אגירה מוגברת של שפע והורדת כמות השפע החופשי וחוזר חלילה.
  3. "אם אי אפשר לתמחר את זה, זה לא שווה" כל מערכת מטבע באה לפתור בעיה. מה שמחוץ לתחום הבעיה נשאר לא פתור. המערכת המוניטרית מנסה לפתור את הבעיה של איך מתווכים בין מי שיש לו הרבה תפוחים ורוצה אגסים לבין מי שיש לו הרבה אגסים אבל לא צריך תפוחים. אפשר לקבוע מחיר לתפוח ומחיר לאגס ולהשתמש במטבע כמתווך בעיסקה.
    היא לא פותרת בעיות כמו זיהום אויר, צורך באהבה, יציבות קהילתית, הערכה עצמית.
  4. במקרה הספציפי של מערכת אושר, אחד האתגרים הוא למשל איך מעודדים התנדבות ותרומה לקהילה (אתגר שהמערכת המוניטרית נכשלת בו כשלון גמור). הפתרון נכון לעכשיו הוא לשלם בשפע למי שמערכת אושר תחליט שתורם ומתנדב בתחומים ובמסגרות שהיא רוצה לקדם. זה נחמד, אבל.
    מאיפה "ייוצר" השפע הזה שהמערכת תחלק למתנדבים? (הרחבה כמותית?) ומי יקבע מה תורם ומה לא תורם? (הגוף המרכזי?)

מס על השפע
שככה יהיה לי טוב, עד הבוקר לא רק שחשבתי שאני לעולם לא אגיד משפט כזה, סביר להניח שגם הייתי מאוד רוצה לשבור איזו עצם למי שהיה אומר אותו. העניין הוא שבמקרה הזה המס הוא לא על שפע במובן של Abundance אלא על מטבע שקוראים לו שפע.
נתחיל בזה שהרעיון הוא מס על השפע הצבור. כלומר המערכת מגדירה שצבירה של מטבע שפע היא דבר מזיק למערכת (ראה סעיף 2 באתגרים) ולכן היא מטילה מס חודשי בגובה אחוז אחד על השפע הצבור. כדי לפשט את המערכת, אפשר לקבוע שהזמן הקובע הוא חצות שבין חמישי ושישי האחרונים בחודש. ואז לדוגמה מי שיש לו בסוף החודש 247 שפע ישלם מס של 2 שפע ומי שיש לו 34561 ישלם מס של 346 שפע (345.6 מעוגל למעלה)

איזה בעיות זה פותר?
  1. צבירה של שפע על ידי מעטים. האינטרס של כל אחד מאיתנו הוא לשלם כמה שפחות מס. לכן מי שיותר "עשיר" ישלם יותר מס ממי שיש לו מעט שפע בחשבון. לאנשים לא יהיה אינטרס לצבור שפע כי יותר שפע צבור = יותר מס בסוף החודש
  2. עידוד עסקאות והנעת המערכת הכלכלית. לקראת כל סוף חודש אנשים ינסו להפחית את כמות השפע שיש להם כדי לשלם פחות מס, מה שיוביל לתרומות של שפע וללחץ גדול על ביצוע עסקאות.
  3. המס שיאסף יוכל לשלם עבור התנדבות ותרומה לקהילה בלי הצורך "להדפיס שפע". זה גם יאלץ את הגוף המרכזי לפעול במסגרת נתונה של כמה כסף מותר להשקיע בעידוד התרומה הקהילתית (בדיוק אחוז אחד מסך השפע במערכת)
  4. חשבונות רדומים : היום מי שפותח חשבון במערכת אושר מקבל אוטומטית 180 שפע. אם הוא לא פעיל, השפע שלו יושב ומעלה עובש אצלו בחשבון ולא משרת את משתמשי המערכת. מס על השפע ירוקן את החשבונות הרדומים האלו ויחזיר את השפע למחזור.
מי מקבל את ההחלטה איך להשקיע את המס?
פעם מס ההכנסה היה כותב על המעטפות שלו "המס חוזר למשלם". היום הם כבר מתביישים לכתוב את זה כי הם יודעים כמה זה רחוק מהמציאות.
אבל דמיינו שיכולתם לקבוע מה יעשו ואיך ישתמשו במס שאתם משלמים. זה לא היה מגניב?
השאלה שניסיתי להתמודד איתה היא מי קובע? על פי איזה מפתח? אני משאיר את השאלה פתוחה, אבל מציג כמה אלטרנטיבות שחשבתי עליהן.
  1. השפעה על פי שימוש. בקואופרטיב חלוקת הרווחים/הפסדים מתבצעת על פי מפתח שימוש. כלומר שאם קנית מהקואופרטיב שרותים בסך 50000 שקלים בשנה, החלק שלך ברווחים המחולקים יהיה 50000 חלקי סך המחזור השנתי של הקואופרטיב. אם נגזור את זה למערכת שפע, ההשפעה של חבר בהחלטות תהיה כפונקציה של כמות השפע שהוא העביר מצד לצד בעיסקאות יחסית למחזור העיסקאות השנתי שבוצע.
  2. השפעה על פי כמות המס ששולם. מי שמשלם 5000 שפע במיסים ראוי שיוכל להשפיע יותר על איך משקיעים את המיסים ממי ששילם רק 24 שפע.
  3. הגוף המרכזי הוא זה שקובע.
כאמור, את הנושא הזה אני משאיר פתוח כי לי בעצמי אין דעה סגורה לכאן או לכאן.

קריאה נוספת
תודה ל Dor Konforty (פייסבוק) על הלינק בנושא Demurrage (באנגלית)

3 תגובות:

  1. הי שי,
    תהליך קבלת ההחלטות לגבי המערכת הוא פתוח ועדיין לא ידוע.
    למיטב הבנתי הגוף המרכזי יהיה זה שיקבל החלטות, אך בניגוד למערכת הקיימת, הוא ייבחר על ידי חברי הקואופרטיב, והחלטותיו יהיו שקופות (בניגוד למערכת המטבע השקלית שאינה דמוקרטית ואינה שקופה לרוב הציבור.)
    כמו כן, לשפע יש תפקיד מסוים במפה המוניטרית העתידית, ואני צופה עוד סוגי מטבעות רבים. ברנארד ליטאר מדבר על כך בהרצאתו - Money diversity
    http://www.youtube.com/watch?v=T9EI2PrDpmw

    השבמחק
  2. שי, זהו מהלך גאוני, ואני חושבת שזה חייב לפרוץ לעולם העסקים!
    המון הצלחות!!

    השבמחק